התנועה נוסדה בשנת 1934 על ידי ההסתדרות הלאומית כתנועת נוער ציונית חברתית המחנכת להזדהות עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שבאים לביטוי במגילת העצמאות.
בשנותיה הראשונות פעלה התנועה כחלק מאגף נוער בהסתדרות העובדים הלאומית, אך עם השנים גדלה והפכה לתנועה עצמאית. בוגרי תנועה הקימו במסגרתה גרעיני נח"ל והיאחזויות שהפכו לימים ליישובים גנים, כדים וחומש.
התנועה מחנכת את חבריה על פי משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי שערכיה המרכזיים הינם: תרומה לקהילה, אהבת הארץ, פיתוח מנהיגות צעירה, שירות משמעותי בצה"ל וקיום חמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. אמונתו המוצקה של ז'בוטינסקי כי כוח הנוער הוא שיכול לרפא את תחלואי החברה הם שעומדים בבסיס הקמת התנועה. כהמנון ודגל התנועה נקבעו "התקווה" ודגל ישראל. שיר התנועה הוא שיר הדגל וססמת התנועה: "חד נס".
עשרות שנות פעילות חינוכית מיצבו את התנועה כסיירת איכותית ומובילה – חוד החנית בחברה הישראלית. לתנועת הנוער הלאומי עשרות מוקדי פעילות הפרוסים לאורכה ולרוחבה של הארץ, הממשיכים מסורת איכותית ומשפחתית. אלפי החניכים, צוות ההדרכה, הרכזים והבוגרים מרכיבים משפחה אחת גדולה ואיכותית. תנועת הנוער הלאומי מציעה קשת רחבה של הפעלות, פרויקטים קהילתיים, מסעות, קורסי הדרכה, קייטנות ומיזמים חברתיים הנערכים על פי משנה ותוכנית שנתית סדורה ובהתאם לצו השעה.